הזעה מוגברת

מנגנון ההזעה

זהו מנגנון פיזיולוגי נורמאלי לחלוטין.

להזעה תפקיד חשוב בויסות חום הגוף (רגולאציה טרמית). היא מאפשרת את ריענון הגוף כאשר טמפרטורת הגוף עולה במהלך פעילות גופנית, במזג אוויר חם או כשאנו מתרגשים.

מרכז הבקרה של טמפרטורת הגוף נמצא בבלוטה במוח, הנקראת היפותאלאמוס. בלוטה זו ממלאת בין היתר תפקיד של "טרמוסטט" משוכלל לשמירת טמפרטורת הגוף בסביבות 37° צלזיוס. כאשר טמפרטורת הגוף עולה, בלוטה זו מגיבה בהרחבת העורקים ובהגברת ייצור הזיעה. כאשר נוזל הזיעה מתאדה, הגוף מתקרר.

בין 2 ל 5 מיליון בלוטות הזעה פרושות בעור הגוף. הן מייצרות בממוצע 1 ליטר של נוזל זיעה ביום. במקרים של הזעת יתר, כמות זו יכולה להגיע עד 44 ליטרים ביום.

הזעה מוגברת – ריח הזיעה

ההזעה מלווה בריח גוף שנתפס בד"כ כלא נעים. ריח זה מופק ע"י חיידקים המביאים לשינוי כימי בחומרים האורגאניים שמכיל נוזל הזיעה. ריח הזיעה נגזר בין היתר מסוג המזונות אותם אנו אוכלים ומתכונות העור.
מרכיבי מזון הידועים כמשפיעים על ריח הזעה: שום, בצל, כורכום, סחוג, עירית, חילבה ועוד. מומלץ לאותם אנשים הסובלים מהבעיה, להימנע מאכילתם של מרכיבי תזונה אלו לפני אירועים חברתיים.

מאפיינים של הזעה מוגברת

הזעת יתר, הזעה מוגברת או בשמה הרפואי "היפרהידרוזיס", מאופיינת בהזעה מוגזמת וללא קשר לויסות חום הגוף, כזו שאין לה קשר לפעילות גופנית, לטמפרטורה חיצונית או לטמפרטורת הגוף. היא מופיעה גם במנוחה או במאמץ פיזי מינורי ובמזג אוויר נוח. מדובר בתופעה מטרידה במיוחד לא רק בגלל שהיא נראית לעין אלא גם בגלל הריח המלווה אותה לעיתים קרובות.
זהו מטרד הגורם לאי-נוחות במישור האסתטי, הפסיכולוגי והחברתי ולא ניתן לפתור אותו באמצעות היגיינה טובה או דיאודורנטים.

ידוע היום כי קיים מרכיב תורשתי הקשור לבעיה של הזעה מוגברת. כ 3% מהאוכלוסייה סובלים מהבעיה ומידת ההפרעה ואי הנוחות שהיא גורמת, היא אינדיווידואלית ומשתנה מאדם לאדם.
מאחר ומדובר בנושא שקשור במבוכה רבה, לא מעט גברים ונשים הסובלים ממנה נמנעים מהתייעצות עם רופאים ולכן יתכן ומדובר בתופעה נרחבת יותר.
השכיחות גדולה בעיקר באזורים בהם קיים ריכוז גבוה של בלוטות הזעה: בית השחי, כפות ידיים ורגליים, פנים ועוד.

הזעת יתר – סוגים

ראשונית
ברוב המקרים, היא אינה נגזרת מבעיה בריאותית כזו או אחרת ומתחלקת לשני סוגים עיקריים:

ממוקדת / מקומית
מופיעה אך ורק באזורים מסוימים בגוף. ברוב המקרים מדובר בבית השחי ו/או בכפות הידיים והרגליים. לעיתים מדובר באזור הפנים והראש. בד"כ סוג זה מקושר למצבי התרגשות / לחץ / מתח נפשי.

כללית
מופיעה בכל חלקי הגוף ובד"כ קשה יותר לטיפול.

משנית
במקרים בהם היא נגרמת כתוצאה מסיבה מוכרת. לדוגמא: זיהום, יתר פעילות של בלוטת התריס, רמות נמוכות של סוכר בדם, שינויים הורמונאליים בגיל המעבר (מנופאוזה), השמנת יתר ועוד.
כמובן שברגע שמטפלים בבעיה המהווה מקור של מקום הזעה מוגברת התופעה נעלמת.

הזעה מוגברת – הפרעה או מחלה

לאור העובדה ש 178 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מהבעיה ובעקבות מאמציהם ומאבקם של רופאים במהלך השנים האחרונות ע"מ להביא את רשויות הבריאות להכיר בבעיה זו כמחלה ולא כהפרעה, בארה"ב היא הוכרה לאחרונה כמחלה, ע"י מספר גופים רפואים אמריקאים:

•   NORD: National Organization for Rare Disorders,www.rarediseases.org
• CSD:National Organization for Rare Disorders,www.coalitionofskindiseases.org

הזעה מוגברת – ההשלכות

לאורך זמן, תופעה זו הופכת את העור לרגיש ופגיע יותר ושכיחותן של בעיות עוריות מסוימות גבוהה יותר:

• פריחה
• זיהום פטרייתי
• זיהום חיידקי
• גידולי עור שפירים

הזעת יתר – מי נמצא בסיכון

• 25-50% מהסובלים יעידו כי במשפחתם אנשים נוספים הסובלים מאותה בעיה.
• 25% מהילדים הנולדים להורה הסובל מהבעיה, יסבלו מאותה בעיה בעתיד.
• אנשים הסובלים מהשמנה.
• אנשים שמוצאם מדרום-מזרח אסיה עשויים בסבירות גבוהה לסבול מהבעיה באיזור הידיים.

אפשרויות טיפול בהזעת יתר ממוקדת

תופעה זו אינה נחשבת למסוכנת (למעט מקרים קשים בהם קיים סיכון להתייבשות), אך היא בוודאי לא נעימה, מציקה ופוגעת באיכות החיים, בדימוי ובבטחון העצמי.
אם בעבר נאלצו הסובלים ממנה להשלים עם רוע הגזירה ולחיות איתה, היום יש לרפואה מה להציע כפתרון לבעיה. ניתן לטפל בה בדרכים שונות אולם יש לקחת בחשבון את הסיכונים ו/או תופעות הלוואי העשויות ללוות חלק מאפשרויות הטיפול.

1/ פתרונות לא פולשניים

תכשירים מקומיים
רוב התכשירים מכילים מלחי אלומיניום בריכוז גבוה, הסופגים את נוזלי הזיעה העודפים.
הם פשוטים לשימוש ונמרחים על האזורים המזיעים אחת לכמה שעות אך עשויים לגרום לגירויים, גרד ואודם באזור המטופל. יעילותם נמוכה אצל רוב המטופלים.

בוטוליניום טוקסין (המוכר בשמותיו המסחריים כדיספורט או בוטוקס)
זהו הפתרון הבטוח ביותר והיעיל ביותר כיום לטיפול של הזעה מוגברת ממוקדת. הטיפול פשוט וקצר, נטול כאב ובמהלכו מבוצעת הזרקת הבוטוקס לאזור הבעייתי.
בוטוקס גורם לנתק כימי בין העצב לבין בלוטת הזיעה. בתחילת הטיפול מאבחן הרופא את הבעייה ותוחם אותה לאזורים המזיעים ביותר. הזרקת בוטוקס מבוצעת במרפאה ואינה מצריכה אישפוז או זמן החלמה.

תוצאות הטיפול מופיעות בהדרגה החל מהיום השלישי שלאחר הטיפול ומחזיקות בין 7 ל שנה ואף יותר. לאחר תקופה זו יש לחזור על הטיפול. הטיפול עצמו אורך כ 10 עד 200 דקות ויתרונו הגדול נעוץ בעובדה שהשפעת החומר מקומית וממוקדת אך ורק לאזור ההזרקה ולכן תופעות הלוואי נדירות ביותר.

ד"ר דייויד צבר משתמש בבוטוקס להצערת העור ופיסול תווי הפנים, בעיקר במקרים של קמטים דינאמיים, אך גם במקרים של הזעה מוגברת אצל נשים וגברים, ללא כאבים ועם חזרה מיידית לשיגרה מלאה.

לקבלת מידע נוסף לחץ כאן.

הבוטוקס למעשה הופך את הפרשת הזיעה המוגברת להזעה רגילה ואינו מבטלה כליל כיוון שמנגנון ההזעה חיוני לגוף.
הטיפול בבוטוקס אסור אצל נשים בהריון ונשים מניקות.
למידע נוסף על בוטוקס לחץ כאן.

טיפול בזרם חשמלי ("Ionophoresis")
טיפול ביתי המבוסס על יצירת זרם חשמלי נמוך בתמיסה מימית, המונע את הפרשת הזיעה באזור הידיים ו/או הרגליים (אינו יעיל באזורים אחרים). טיפול זה דורש מאמץ והתמדה מצד המטופל (מספר טיפולים בשבוע, משך כל טיפול כ 20-30 דקות) ובחלק מהמטופלים יעילותו קטנה.

טיפול תרופתי אנטי-כולינרגי
אפשרות טיפולית זו נמצאת מעט מאוד בשימוש ושמורה למקרים של הזעה מוגברת כללית כללית כאשר לא נמצאה הסיבה לבעיה. לתרופות אלה תופעות לוואי רבות (יובש בפה, עצירות, ירידה בחוש הטעם ועוד).

טיפול בתרופות נוגדות דיכאון
נעשה בהן שימוש במקרים בהם המרכיב הפסיכולוגי מהווה גורם משמעותי.

2/ פתרונות פולשניים (ניתוחים)

ניתוח סימפטקטומיה אנדוסקופית (ETS)
במהלך ניתוח זה, מוחדרים לאזור בית החזה / השחי תחת הרדמה כללית, מכשירים הנשלטים בידי המנתח באמצעות צינורות מיוחדים דרך חתכים קטנים הנעשים בעור ותחת עין המצלמה המוחדרת אף היא לאזור הניתוח. המנתח מנתק לצמיתות את העצבים השולטים על בלוטות ההזעה באזור.
מטרת הניתוח להפסיק את ההזעה המוגברת באזור הידיים, בתי השחי והפנים.

מעבר לסיכונים המלווים את הניתוח ואת ההרדמה הכללית (זיהומים, דימומים, פגיעה ריאתית, היווצרות צלקות באזור החתכים, פגיעה עצבית..), במקרים מסוימים מופיעה "הזעה מפצה", כלומר הופעה של הזעת מוגברת באזור אחר בגוף, כגון גב תחתון או בחלקן האחורי של הרגליים. תופעה זו מופיעה אצל קרוב ל 50% מהמנותחים בשיטה זו.
תופעת לוואי נוספת שיכולה להופיע כתוצאה מהניתוח היא תופעה של יובש בידיים כתוצאה מהפסקת ההזעה. במקרים כאלה ממליץ הרופא על שימוש בחומרי לחות.
הניתוח נמשך כ455 דקות ומצריך אשפוז וזמן החלמה שיכול להגיע לשבועיים.

ניתוח הסרת בלוטות הזיעה
שיטה חדשה יחסית ומוגבלת לאזור בתי השחי, במהלכה מוסרות חלק מבלוטות הזיעה באזור. אחד הסיבוכים הפוטנציאליים כתוצאה מניתוח זה הוא הופעה של צלקות במקום החתכים, כתוצאה מחתכים יחסית גדולים, שלא כמו בניתוח סימפטקטומיה.

המלצות החברה הבינלאומית להזעת יתר 

הזעת יתר – המלצות כלליות להתמודדות עם הבעיה

• שימוש בטכניקות הרפייה כגון יוגה, מדיטציה, ביו-פידבק.
• הפחתה בצריכת אלכוהול, תה, קפה ומשקאות אחרים המכילים קפאין מאחר ומשקאות כאלה מעלים את חום הגוף.
• הימנעות משימוש במרכיבי מזון גורמי ריח בנוזל הזיעה.
• רחצה יומיומית.
• ייבוש נכון ומלא לאחר הרחצה.
• שתייה מרובה.
• לבישת בגדים העשויים מבדים טבעיים (כותנה / צמר / משי) המאפשרים את התאדות הזיעה.
• במקרה של הזעה מוגברת בכפות הרגליים: נעלי עור וגרבי כותנה או צמר, החלפת הנעליים מידי יום ואיוורור כפות הרגליים.